תמונה: אקטיבסטילס

הישגים בולטים:

  • ביטול כבילת מהגרי העבודה למעסיקים: עד שנת 2006 קבעה מדיניות הממשלה כי על מהגרי העבודה להיות כבולים למעבידיהם, כלומר: בכדי לשמור על מעמדם החוקי, הם היו מחויבים לעבוד עבור המעסיק ששמו נרשם בדרכונם. חלק מהמעבידים ניצלו את הכבילה כדי להתחמק מחובותיהם והעובדים סבלו ממגורים בתנאים קשים, החרמת דרכונים, הגבלות על תנועה ואיומים בגירוש. בעקבות עתירה של ארגוני זכויות אדם וביניהם המוקד לפליטים ולמהגרים, בג”ץ קבע כי כבילת העובדים יוצרת עבדות מודרנית וכי יש לבטלה.
  • דירוגה של ישראל בדירוג השלישי והנמוך ביותר בדו”ח מחלקת המדינה האמריקאית משנת 2001 אשר קבע שהמדינה אינה פועלת למיגור הסחר בבני אדם. דירוג זה הביא את הרשויות בישראל להבנה שקיימת בישראל בעיה של סחר בנשים למטרות זנות ושיש לטפל בה. בפברואר 2004, בעקבות עתירות ופעילות של המוקד, נפתח בתל אביב מקלט לקורבנות סחר המעידות כנגד סוחרי נשים ובו 50 מקומות. ביוני 2006 נחקק חוק מקיף כנגד סחר בבני אדם.
  • בעקבות פעילות ציבורית ענפה והליכים משפטיים של המוקד בשיתוף ארגונים עמיתים, קיבלה הממשלה שתי החלטות (ב-2006 וב-2010) להסדיר את מעמדם של חלק מילדי מהגרי העבודה החיים בישראל ולהעניק להם מעמד של תושבי קבע.
  • בעקבות עתירה בה קיבל המוקד לפליטים ולמהגרים מעמד של ידיד בית משפט נחקק חוק הקובע שהמדינה תממן ייצוג משפטי לקורבנות סחר בבני אדם. בעקבות עתירה נוספת של המוקד לפליטים ולמהגרים וארגון רופאים לזכויות אדם, החלה המדינה לממן שירותי בריאות לקורבנות הסחר.
  • עתירה של המוקד לפליטים ולמהגרים והאגודה לזכויות האזרח הביאה להקמה של ערכאה שיפוטית: בית הדין לביקורת משמורת, אשר נועד להבטיח ביקורת שיפוטית על מעצרם של חסרי מעמד.
  • פעילות משפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים ושל האגודה לזכויות האזרח הביאה לכך שקטינים בלתי מלווים זכאים לייצוג משפטי מטעם המדינה ולמענה ממשרד הרווחה המחויב לספק את צרכיהם.
  • בעקבות עתירה שהגיש המוקד לפליטים ולמהגרים עם ארגונים עמיתים ביטל בג”ץ בחודש אפריל 2011 את נוהל עובדת זרה בהריון אשר דרש ממהגרות עבודה אשר ילדו בישראל לצאת מהארץ בתוך 3 חודשים ולחזור אליה בתוך שנתיים לבדן, כשהן משאירות את הילד מאחור.
  • בעקבות עתירה שהגיש המוקד לפליטים ולמהגרים עם ארגוני זכויות אדם נוספים, ביטל בג”ץ בשנת 2013 את תיקון מס’ 3 של החוק למניעת הסתננות. על פי תיקון זה, מבקשי מקלט נכלאו ללא משפט לתקופה מינימלית של שלוש שנים עם הגיעם לישראל, למעט במקרים הומניטריים חריגים.
  • בעקבות עתירה נוספת שהגישו המוקד לפליטים ולמהגרים וארגוני זכויות אדם נוספים, ביטל בג”ץ בשנת 2014 גם את תיקון מס’ 4 של החוק למניעת הסתננות. על פי תיקון זה, מבקשי מקלט נכלאו ללא משפט לתקופה של שנה עם הגיעם לישראל, ולאחר מכן לתקופה בלתי מוגבלת במתקן “חולות” למעט במקרים הומניטריים חריגים. בשנת 2015 קבע בג”ץ שגם כליאה של 20 חודשים ב”חולות”, לפי התיקון החמישי לחוק, אינה מידתית ולמעשה צמצם את תקופת הכליאה המקסימלית במתקן ל-12 חודשים.
  • בעקבות הליכים משפטיים שהגישו המוקד לפליטים ולמהגרים וארגונים עמיתים בוטלה תכנית הגירוש של מבקשי מקלט לאוגנדה ולרואנדה וכליאתם ללא הגבלת זמן של מי שיסרבו לעזוב.
אותות הוקרה
  • בשנת 2001 העניקה האגודה לזכויות האזרח למוקד לפליטים ולמהגרים את אות אמיל גרינצוויג עבור פעילותה להגנה על זכויותיהם של מהגרי עבודה וקורבנות סחר בנשים.
  • בשנת 2004 בחר עיתון “העיר” התל אביבי במייסדת העמותה, סיגל רוזן, כיקירת העיר בתחום החברתי.
    המגזין הכלכלי, דה מרקר, בחר במנכ”לית העמותה, שבי קורזן, כאחת מעשרת האנשים שהשפיעו לטובה על ישראל בשנת 2005.
  • בשנת 2007 הוענק לעמותה אות מופת על פעילות חברתית מטעם כנס שדרות לחברה.
  • במרץ 2009 הוענק לעמותה עיטור ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם, בטקס שהתקיים בבית הנשיא.
  • בחודש מאי 2011 הוענק לעמותה תואר עמית כבוד של מכללת בית ברל.
x