צילום: יאיר מיוחס

מעמדם של מהגרים בישראל מוסדר ע”י שלושה חוקים: חוק השבות, חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל. חוק השבות חל על כל יהודי שנמצא מחוץ למדינת ישראל ומעוניין לעלות לארץ וכן על ילדיו ונכדיו. אלו זכאים לאזרחות ישראלית. על פי חוק האזרחות, אדם יכול לקבל מעמד של אזרח בישראל על פי חוק השבות ובתנאים מסוימים, בעיקר אם משפחתו נמצאת בארץ, באמצעות הליכי איחוד משפחות. מעמדם של שאר המהגרים בישראל נקבע על פי חוק הכניסה לישראל.

מדינת ישראל לא רואה עצמה כמדינת יעד להגירה ונציגיה מצהירים שוב ושוב כי הדרך היחידה להגר לישראל היא באמצעות חוק השבות. עם זאת, המציאות מורכבת יותר: התייחסות רשויות המדינה, ובראשן רשות האוכלוסין וההגירה, למי שאינם יהודים ואינם אזרחי המדינה מורכבת משלל תקנות, נהלים, החלטות ופעולות אשר מעידים על מדיניות ברורה: שלילת מעמד, הימנעות ממתן מעמד, כליאה וגירוש מהמדינה של מי שאינם יהודים. רשות האוכלוסין וההגירה רואה עצמה כ”שומרת הסף” של מדינת ישראל, האמונה על אופיה וצביונה. הרשות מממשת על ידי סמכויותיה מדיניות מקשיחה, אשר מוכתבת בחלקה על ידי הדרג הפוליטי, אך גם יוזמת בעצמה פעולות אשר מטרתן להקשות על מי שאינם יהודים להסדיר את מעמדם בישראל.

גלי הגירה המהווים תופעה בינלאומית המשפיעה על כל מדינות העולם בעידן של גלובליזציה. הגירה מאסיבית, הפרות זכויות אדם שיטתיות ומלחמות המבריחות אנשים לרוב אינם מוזכרים בשיח הציבורי בישראל.

המדינה מתייחסת אל מהגרי העבודה המגיעים אליה כחוק כאל ידיים עובדות ותו לא. שהותם של מהגרי העבודה בישראל, למעט בתחום הסיעוד, מוגבלת ל-63 חודשים בלבד. לעובדים אלו אין זכויות בסיסיות השמורות לישראלים: מהגרי עבודה שעוזבים מעסיק פוגעני מתקשים למצוא מעסיק חלופי בשל מדיניות הכבילה, ולפיכך חשופים למעצר וגירוש; העסקתם של מהגרי העבודה מוגבלת לתחום אחד בלבד המצוין באשרתם; כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי מהגרות עבודה בתחום הסיעוד אינן זכאיות לתשלום על שעות עבודה נוספות; עד פסיקת בג”ץ ב-2011, ממהגרי עבודה נשללה הזכות לחיי משפחה בישראל ומהגרות עבודה שנכנסו להריון איבדו את מעמדן וגורשו מהמדינה; ממהגרי העבודה, גם כאלו המועסקים בישראל במשך שנים ארוכות בתחום הסיעוד, נשללת הזכות לקבלת מעמד קבע בישראל. אלו רק כמה מהדוגמאות הממחישות את האופן בו מתייחסת המדינה למהגרי העבודה – עובדים, לא אנשים.

תופעת הפליטות גם היא תופעה כלל עולמית. פליטים בורחים ממדינותיהם בשל שלל סיבות ומבקשים מקלט במדינות אחרות. הם מוגנים תחת החוק הבינלאומי. דובריה הרשמיים של ממשלת ישראל התייחסו לאורך השנים ועודם מתייחסים למבקשי המקלט כאיום דמוגרפי. ממבקשי המקלט בישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, נשללת הזכות הבסיסיות לחירות, הזכות להליך הוגן לבדיקת בקשת המקלט שלהם והזכות לקיום בכבוד. ממבקשי מקלט במדינת ישראל נמנעת גם גישה למערכות הבריאות והרווחה.

x