hotline post image

עתירה מנהלית נגד הסרת ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי קונגו בישראל

באתר רשות האוכלוסין וההגירה פורסם ביום 6.4.2022 הכרזה כי ביום 6.5.2022 תוסר ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל. בעקבות החלטה זו של משרד הפנים, ב-3 במאי הגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית, בשיתוף עם היא”ס ישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, רופאים לזכויות אדם והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

בעתירה ביקשנו לבטל את החלטת שרת הפנים איילת שקד להסיר את ההגנה הקבוצתית בעניין אזרחי קונגו השוהים בישראל; וכן להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך ולהאריך את רישיונות הישיבה של אנשים שמוצאם מקונגו השוהים בישראל במסגרת ההגנה הקבוצתית הזמנית. בנוסף, ביקשנו להורות את שרת הפנים לפרסם את החלטתה בדבר הסרת ההגנה הקבוצתית בעניין אזרחי קונגו בישראל, ולהורות עליה ועל משרד החוץ לפרסם באופן מיידי ובאופן מלא את התשתית העובדתית עליה התבססה ההחלטה, לרבות חומרי הרקע המקצועיים והדוחות שנערכו עבורה – באופן שיאפשר ביקורת ציבורית ושיפוטית עליה טרם הוצאתה לפועל.

בד בבד עם עתירה זו, הגשנו בקשה לצו ביניים, בה ביקשנו מבית המשפט להקפיא את כניסתה לתוקף של ההחלטה על הסרת ההגנה הקבוצתית מאזרחי קונגו, אשר עתידה לה יכנס לתוקף ביום 6.5.2022, עד להכרעה בעתירה זו; ולהורות על המשך חידוש רישיונות הישיבה בהם מחזיקים אזרחי קונגו בישראל עד להכרעה בעתירה.

ב-18.5.22 קבע בית המשפט לתת צו ביניים, בהסכמת המדינה.

לקריאת העתירה:

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

לקריאת הבקשה לצו ביניים:

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

לקריאת תשובת המדינה:

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

לקריאת קביעת בית המשפט להענקת צו ביניים:

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

ב-21.7.2022 הוגשה תשובת המשיבים לעתירה, ממנה נלמד שטרם קבלת ההחלטה על הסרת ההגנה הקבוצתית, משרד הפנים פנה למשרד החוץ בבקשה לקבל את עמדתו ביחס להסרת ההגנה. אלא שטרם הספיק משרד החוץ להעביר את עמדתו, החליטה שרת הפנים לבטל את מדיניות ההגנה הקבוצתית.

לכתב התשובה צורפה עמדת משרד החוץ, שנערכה למעלה מחודשיים לאחר שהתקבלה ההחלטה על הפסקת ההגנה הקבוצתית. משרד החוץ המליץ כי בשלב זה ההגנה הקבוצתית תמשיך לחול לגבי קטינים ובני משפחתם הגרעינית, בנימוק שהם אוכלוסייה פגיעה ורגישה יותר בכלל, ובשים לב למצב בקונגו בפרט; וכן משום שמדובר בהליך של הגנה קבוצתית שהוחלה לגבי קונגו לפרק זמן משמעותי של כעשרים שנה. משרד החוץ הציע שבשלב מאוחר יותר, ורק לאחר הפקת לקחים מהליך הסרת ההגנה הקבוצתית ביחס לבגירים שאינם בעלי משפחות עם ילדים קטינים, תיבחן בצוות משותף של משרדי הפנים והחוץ הסרת ההגנה הקבוצתית גם מעל קטינים ובני משפחותיהם. ביחס לבגירים שמוצאם באיזורי העימות העיקריים, המליץ משרד החוץ כי בקשות המקלט שלהם יבחנו “ביתר זהירות”, וכי נסיבות חייהם הפרטניות תיבחנה בתשומת לב יתרה, במיוחד אם יש להם ילדים קטינים; וכן כי גם אם בקשות המקלט שלהם תידחנה, הרחקתם לקונגו תיבחן בזהירות ובקפידה ובכל מקרה הם לא יוחזרו לאיזורי העימות.

בכתב התשובה הודיעו המשיבים ששרת הפנים החליטה לאמץ את עמדת משרד החוץ בכל הוגע לאי הסרת ההגנה מעל קטינים ובני משפחתם הגרעינית.

לקריאת כתב התשובה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

ב-28.8.2022 הגשנו את תגובתנו לכתב התשובה, בה התייחסנו לקשיים שעולים ממנו, המחזקים את הטענה כי החלטת שרת הפנים הייתה בלתי סבירה בעליל, והתקבלה בניגוד לכללים בסיסיים של מינהל תקין ולמחויבויות בינלאומיות. בכלל זאת, טענו שעמדת משרד החוץ ביחס לסכנות הספציפיות לקטינים בקונגו מלמדת עד כמה החלטתה הראשונית של שרת הפנים הייתה פזיזה ומסוכנת.

לקריאת התגובה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

ב-8.9.2022 התקיים דיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דוד גדעוני), בנוכחות פליטים קונגולזים.

בפתח הדיון, לשאלת בית המשפט, ב”כ המשיבים מסרה כי שרת הפנים ומשרדה מאמצים את עמדת משרד החוץ באופן מלא. בהמשך התחייבה כי אין בהסרת ההגנה הקבוצתית כדי להשפיע על סוג רישיונות הישיבה שבהם מחזיקים אזרחי קונגו, עד להכרעה בבקשותיהם למקלט.

אנחנו חזרנו על עמדתנו כי ההחלטה על הסרת ההגנה הקבוצתית לוקה בפגמים מהותיים, גם במישור המשפט הבינלאומי וגם במישור המינהלי, המחייבים את ביטולה. בנוסף התייחסנו למחדלה המתמשך של המדינה בכך שבמשך 20 שנה נמנעה מלבחון בקשות מקלט של פליטים קונגולזים, בתירוץ שחלה לגביהם הגנה קבוצתית, אך מצד שני לא העניקה להם את הזכויות המגיעות להם ממעמד זה ע”פ הדין הבינלאומי.

ב”כ המשיבים חזרה על עמדתם כי המצב בקונגו מצוי במגמת שיפור, ושהסכנה שקיימת במדינה היא באיזורי הלחימה. בהמשך, נציגת משרד החוץ פירטה בפני בית המשפט את עמדת משרד החוץ ותהליך גיבושה.

בסיום הדיון, לאחר שמיעת הערות בית המשפט ולאחר שהסברנו את משמעות הדברים לפליטים הקונגולזים שנכחו בו, הסכמנו למחיקת העתירה, וביקשנו מבית המשפט להתייחס למספר נקודות שעלו במהלך הדיון.

בהמשך אותו היום ניתן פסק הדין למחיקת העתירה. בית המשפט קיבל את עמדתנו שנפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה, בהם חוות הדעת החסרה של יחידת ה-RSD שנטען שעל בסיסה ההחלטה התקבלה, ואי המתנת שרת הפנים לעמדת משרד החוץ טרם פרסום ההחלטה.

פסק הדין הוסיף את הקביעות הבאות:

1.      עיגון ההחלטה החדשה, כך שקטינים ומשפחותיהם הגרעיניות יוחרגו מהסרת ההגנה הקבוצתית.

2.       בחינה “ביתר זהירות” של בקשות מקלט של יוצאי איזורי העימות, כולל התחייבות לא להרחיק לאיזורי העימות כלל.

3.       “תקופת התארגנות סבירה” – לאחר שטענו ש”תקופת ההתארגנות” שניתנה בהחלטת שרת הפנים היא לא סבירה, בית המשפט קבע שההחלטה על ביטול ההגנה הקבוצתית תיכנס לתוקף בחלוף 3 חודשים (8/12/22), במקום 30 הימים שניתנו בהחלטה המקורית.

4.       אי החלת סעיף השיהוי בנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (ס’ 4.א.) לגבי קונגולזים שיגישו בקשת מקלט ב”תקופת ההתארגנות”, כך שלא ניתן יהיה לדחות את בקשותיהם על הסף רק בשל שיהוי.

5.       הסרת ההגנה לא תשנה את סוג הרישיון שבו מחזיקים קונגולזים עד להכרעה בבקשות המקלט שלהם (ז”א שמי שמחזיק ברישיון מסוג ב/1, ימשיך להחזיק ברישיון מסוג זה).

הוצאות – נקבע שהתוצאת העתירה היא קבלה חלקית של הסעד שהתבקש, ושהגשתה הייתה מוצדקת גם משום שההחלטה המקורית לא כללה פירוט ממשי של טעמיה.

לקריאת פסק הדין

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

x