עתירה לבג”ץ כנגד סירובה של משטרת ישראל לתת לפליטים אישור שהם לא הורשעו בעבירות מין
ב-11.11.24 עתרנו לבג”ץ בשמו של פליט בן 20 מאריתריאה, נגד סירובה הבלתי חוקי של משטרת ישראל לתת למבקשי מקלט אישור שהם לא הורשעו בעבירות מין, אישור שלו הם זקוקים כדי לעבוד במקצועות מסויימים.
העותר הגיע לישראל עם הוריו אחרי שברחו מהדיקטטורה האריתראית, כשהיה בן 5. בשל מחדל המדינה מלכבד את האמנה לזכויות הילד או את אמנת הפליטים הוא חסר מעמד.
העותר הוא מאמן כדורגל. כדי לעבוד במקצוע שלו ולאמן ילדים, החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים, התשס”א-2001 דורש שהוא יביא אישור מהמשטרה שהוא לא הורשע בעבירת מין.
אין מחלוקת על כך שהעותר מעולם לא הואשם או הורשע בעבירת מין. אבל המשטרה בכל זאת סירבה לתת לו את האישור על כך, בתשובה הלקונית: “אין אפשרות לבקש אישורי העסקה לזרים”.
כפי שעולה במפורש מנוסח החוק, אין למשטרה כל שיקול דעת בשאלה אם להנפיק את אישור ההעסקה, ועליה להנפיקו לכל בגיר שפונה אליה ושלא הורשע כבגיר בעבירת מין. בנוסף, החוק מטיל על המשטרה את החובה לרכז את כל הנתונים הנדרשים לעניינו.
בעתירה טענו שסירוב המשטרה לתת לעותר את המסמך שנחוץ לו כדי לעסוק במקצועו הוא פשוט לא חוקי. החוק קובע כי אין במקרים כאלו מקום לשיקול דעת – אם הפונה מעולם לא הורשע בעבירת מין – על המשטרה לתת לו את האישור לכך, ללא תלות במעמדו האזרחי. בנוסף הראנו בעתירה שאין כל מניעה מעשית לתת לעותר את האישור, כפי שנעשה בעבר בעניינו של פליט אחר.
לחלופין טענו שהחלטת המשטרה היא מפלה ושרירותית; פוגעת בזכויות יסוד שלא על פי תנאי פסקת ההגבלה; ופוגעת באינטרס הציבורי של שילוב מבקשי מקלט ומוגנים זמנית מפני הרחקה בחברה.
ב-8.1.25 המשטרה צפויה להגיש תשובה מקדמית לעתירה.
מס’ הליך: בג”ץ 25844-11-24
Loading...
Reload document 
Open in new tab