פנייה לממשלה בגין הסתייגות מתוכננת מסעיף 59 לאמנת איסטנבול למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים
המוקד לפליטים ולמהגרים, יחד עם המרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית בישראל, היא”ס, אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה וא.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, הגיש לממשלה פנייה לבטל את ההסתייגות המתוכננת מסעיף 59 לאמנת איסטנבול למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים, הסתייגות המחריגה נשים מהגרות שורדות אלימות.
ב- 23.11.2021 התקיים בוועדה לקידום מעמד האישה דיון חגיגי בנושא הצטרפות מדינת ישראל לאמנה למניעה ומאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה. שר החוץ הודיע כי משרד החוץ יפנה למועצת אירופה ויבקש הצטרפות ישראל לאמנה; שר המשפטים הצהיר כי היקף הנשים נפגעות האלימות הוא עצום, בלתי נתפס; ושר הרווחה הודיע שמשרדו, בתור הגוף המבצע, ישמח שהאמנה תיחתם ותהפוך לתכנית העבודה של המשרד. שר החוץ הוסיף, כי כל הבעיות ייפתרו עד מועד החתימה מול מועצת אירופה, וציין כי אפילו הסתייגויות שהיו במשרד הפנים הוסרו וממשלת ישראל תומכת בהצטרפות לאמנה.
אכן, כדבריה של יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה בתום הדיון, מדובר ביום היסטורי. בהחלט מדובר בצעד חשוב מאין כמותו למיגור תופעת האלימות כלפי נשים, ובנכונותה של מדינת ישראל להתחייב לערכי האמנה יש משמעויות סימבוליות ופרקטיות מרחיקות לכת.
ואולם, עניינה של פנייה זו היא הסתייגותה המתוכננת – עליה הוצהר בתקשורת – של מדינת ישראל מסעיף 59 לאמנה, שעוסק בהסדרת מעמדן של נשים זרות שמעמדן תלוי בבן זוגן המקומי, וביצירת נתיב עצמאי להסדרת מעמדן.
הארגונים המסייעים ומייצגים נשים זרות קורבנות אלימות – בתוך ישראל ומחוצה לה – מפצירים במכתב בגורמים הרלוונטיים להימנע מהסתייגות מהסעיף, שכן הוראותיו מספקות את רשת הביטחון הראויה למקרים בהם עוסק מכתב זה. למרבה הצער, המענה הניתן נכון להיום על ידי רשות האוכלוסין, אינו מספק ואינו עומד בסטנדרטים של האמנה – לא במקרה של “נוהל אלימות” ואף לא בהליכי מקלט מדיני.
מטרת האמנה היא קידום המאבק באלימות נגד נשים באשר היא, כתופעה שהיא בראש ובראשונה תוצאה של פערי כוח בין גברים ונשים בחברה כיום. מטרותיה המוצהרות של האמנה הן, בין היתר, קידום שוויון, העצמה של נשים והגנה וסיוע לכלל הנשים נפגעות האלימות. הסתייגויותיה של ישראל, כפי שהובאו על ידי שרת הפנים, אשר מטרתן היא הדרתן של נשים-מהגרות-נפגעות אלימות מהגנה זו, חוטאות למטרות האמנה. הדברים נכונים אף יותר לאור המענה הדל הניתן כיום לנשים אלו. גם סעיף 4 לאמנה מקים חובה להגן על זכויותיהן של נשים נפגעות אלימות תוך איסור אפליה על כל רקע, ובכלל זאת רקע של מקור לאומי או חברתי. משכך, יש בהסתייגויות המוצעות משום חתירה תחת מטרות האמנה כולה.
Loading...
Reload document 
Open in new tab