התור שאינו נגמר
דמיינו שהייתם נאלצים לישון על המדרכה על מנת להבטיח את מקומכם בתור ללשכה ממשלתית למחרת היום לצורך הגשת טופס. דמיינו גם שלא תוכלו להתקיים ותסתכנו בכליאה או בגירוש למקום בו חייכם נתונים בסכנה לולא תגישו את הטופס. קל לדמיין כיצד הייאוש מוביל לתסכול, לכעס ואף לאלימות. ניתן גם לדמיין את השוק השחור המתפתח באופן בלתי נמנע על כר זה, בו תוכלו לקנות את מקומכם בין 80 הפונים שיצליחו להיכנס לבניין. בסיטואציה זו ניתן לחזות מדי יום מחוץ למשרדי היחידה לטיפול במבקשי מקלט ברחוב שלמה בתל אביב.
מזה שנה וחצי אנו עוקבים אחר מצב התורים המשתרכים מחוץ ללשכה מאז חל גידול משמעותי במספרם של הפונים מאוקראינה ומגאורגיה. המצב רק הולך ומחמיר ככל שהזמן עובר אך הרשות לא ממהרת למצוא פתרונות לבעיה, למשל: פתיחת לשכות נוספות או הגשה מקוונת של הטפסים.
עובדה זו גם עומדת בסתירה מוחלטת להכרזותיה החוזרות ונשנות של הרשות לפיהן מערכת המקלט בישראל עומדת בכל הסטנדרטים הבינלאומיים. בעקבות פנייתנו ופניות ארגוני זכויות אדם נוספים, החלה הרשות לאפשר את כניסתם של בין 70 ל-100 אנשים ביום.
זה למעלה משנה אנו פונים לרשות ומתריעים על הכשלים בגישה ליחידת הטיפול למבקשי מקלט. שלחנו דרישות חוזרות ונשנות לשוב ולקלוט בקשות כפי שישראל מחויבת לעשות. מאחר שלא ניתן מענה לפניותינו, הגשנו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה למצוא פתרון בהול למצב.
לא ייתכן שעשרות אלפי פונים, שמבקשים הגנה, לא יוכלו ולו להגיש את טופס הבקשה בשל התור והעומס הכבד.
להיעדר האפשרות המעשית להגיש בקשות מקלט יש השלכות גורליות: כל מי שלא עלה בידו להגיש בקשה – מסיבות שאינן תלויות בו – עומד בפני סכנת מעצר ממשית וחשוף לגירוש מידי למקום בו חייו עלולים להיות בסכנה.
המוקד קורא לרשות האוכלוסין וההגירה לאפשר הגשת טפסים באופן מקוון וכן ולהגדיל את מספר הלשכות והפקידים שהוכשרו לתת מענה לקהל מבקשי המקלט. כמו כן – יש לטפל בבקשות המקלט תוך פרק זמן סביר על מנת להבטיח שגורמים בעלי עניין לא ינצלו את חוסר התפקוד של מערכת המקלט בישראל במטרה לעקוף מנגנוני הגירה רשמיים, כפי שתיארנו בהרחבה בנייר העמדה הנוסף שפרסמנו לאחרונה: “בדלת האחורית”.