בג”ץ דן בעתירת המוקד וארגוני זכויות אדם נגד החוק למניעת הסתננות
אתמול (1 באפריל), הרכב מורחב של תשעה שופטי בג”ץ דן בעתירתם של שני מבקשי מקלט העצורים ללא הגבלת זמן במתקן הכליאה חולות נגד תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות. מבקשי המקלט מיוצגים על-ידי האגודה לזכויות האזרח, המוקד לפליטים ולמהגרים וכן התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב והקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים. תיקון מס’ 4 לחוק למניעת הסתננות חוקק בהליך בזק לאחר פסיקת בג”ץ (בג”ץ 7146/12, אדם נגד הכנסת) בספטמבר 2013 אשר פסלה את תיקון מס’ 3 לחוק למניעת הסתננות. על-פי הגרסה החדשה של החוק למניעת הסתננות, מבקשי מקלט המצליחים לעבור את גדר הגבול עם מצרים נכלאים לתקופה של שנה בבתי הכלא למבקשי מקלט סהרונים או קציעות. לאחר שנת מעצר זו ללא משפט, מבקשי המקלט מועברים למעצר שאינו מוגבל בזמן למתקן הכליאה הכביכול פתוח “חולות”. החוק מאפשר גם לכלוא מבקשי מקלט המתגוררים בישראל במתקן “חולות” אשר מנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, לתקופה בלתי מוגבלת. מבקשי המקלט בחולות מחוייבים לישון במתקן ועליהם להתייצב לשלוש ספירות ביום על מנת לוודא שלא ייתרחקו מהמתקן.
שופטי בג”ץ הקשו על שני הצדדים בדיון הממושך בשאלות קשות בנוגע לנתונים שונים ועמדותיהם. כך, שופטי בג”ץ דרשו הסבר מנציגת המדינה לאחוזי ההכרה הנמוכים של מבקשי מקלט בישראל ולהעדר ההתייחסות למשפט בינלאומי בתשובת המדינה לעתירתנו. לצד זאת, שופטי בג”ץ ביקשו מעורך הדין עודד פלר, ראש תחום הגירה באגודה לזכויות האזרח והטוען מצד העותרים, להציג חלופות הומאניות למדיניות הנוכחית של ישראל שתבטיח הפסקה מוחלטת של הגירה לישראל. עו”ד פלר ענה כי אין דרך להפסיק באופן מוחלט הגירה למעט הפרה בוטה של אמנת הפליטים והמשפט הבינלאומי.
עו”ד אסף וייצן מהמוקד לפליטים ולמהגרים ומכותבי העתירה אמר: “עמדתנו ברורה: אין לכלוא ללא משפט אדם שאין כל כוונה להרחיקו מישראל. כמו כן, אסור באיסור מוחלט לקחת מבקשי מקלט השוהים בישראל מזה שנים ארוכות ולשים אותו באותו מחסן אנושי שקרוי “חולות” ללא הגבלת זמן וללא הליך כלשהי. למדיניות הישראלית אין שום מקבילה בעולם וגם במהלך הדיון חזרנו והבהרנו שאסור שישראל תאמץ את המדיניות הפוגענית ביותר ביחס למבקשי מקלט בעולם המערבי. המדינה כמעט ולא התייחסה בתגובתה לעתירה לפסק הדין של בג”ץ בעניין אדם שפסל את התיקון הקודם לחוק, אלא עסקה בעיקר בחרה על מנטרה של “מניעת השתקעות” – כלומר, על רצון להפריד את מבקשי המקלט מכלל האוכלוסיה. כעת נשאר רק לקוות שבית המשפט העליון יחזור על קביעותיו בעניין אדם ויבהיר שאין לכך כל מקום.”