בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וסודן שאינם בכלא אינן נבדקות

ארגוני זכויות האדם בתגובה על טענת הממשלה: “בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה וסודן שאינם בכלא אינן נבדקות”

האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, הקליניקה לזכויות מהגרים המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רופאים לזכויות אדם ישראל, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים שלחו במהלך סוף השבוע מכתב דחוף לחברי וועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת חידוש הדיונים בהצעת החוק למניעת הסתננות בוועדה מחר (שני). המכתב מפריך טענה שהועלתה בוועדה מצד שר הפנים ונציגי הממשלה בשבוע האחרון, לפיה במסגרת הליכי המקלט שמנהלת רשות האוכלוסין וההגירה נבדקו בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודן, ונמצא כי רובם אינם פליטים.

“לטענה זו אין יסוד”, מבהיר במכתב עו”ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח. “מיעוט זניח בלבד מבין בקשות המקלט שנבדקו בשנים האחרונות על ידי רשות האוכלוסין וההגירה הן של אזרחי אריתריאה וסודן. לרוב רובם של אזרחי אריתריאה וסודן השוהים בישראל לא התאפשר מעולם להגיש בקשות למקלט”.

מעבר לעובדה כי עצם הליך הגשת הבקשה התאפשר רק למיעוט, המכתב משרטט את המדיניות בה נוקטת המדינה – שעיקרה התחמקות במכוון מבדיקה של אותן הבקשות: “על אזרחי אריתראה וסודן חל עיקרון אי ההחזרה – כלומר, אי אפשר להחזירם למדינותיהם בשל הסכנות הנשקפות להם שם – זאת, בין שהם פליטים ובין שאינם פליטים”. מסביר פלר. “בהתאם לכך, רשות האוכלוסין וההגירה נימקה במהלך השנים את החלטתה שלא לבחון בקשות מקלט של אזרחים אריתראים וסודנים כעניין של כמות ותיעדוף: היא מעדיפה לבחון בקשות מקלט של מי שאפשר לגרשו מישראל, וכיוון שאריתראים וסודנים הם רבים מאוד ואינם בני גירוש – בחינת בקשות המקלט שלהם אינה בראש סדר העדיפויות”.

במכתב מובאים לראייה ציטוטים שונים של נציגי המדינה המעידים באופן חד וחלק על מדיניות זו. כך למשל מופיעים במכתב דבריו של אמנון בן עמי, מנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה, אשר הכריז בבירור בוועדת העובדים הזרים של הכנסת ביום 2.1.2012 כי “אנחנו קודם כל מבצעים בדיקות על אלה שניתן להרחיק אותם.” כמו כן מובאים דבריו של יוסי אדלשטיין, ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, שאמר בדיון בוועדת העובדים הזרים של הכנסת ב-9.1.2012: “אני לא מסוגל לטפל ב-50,000 מסתננים שיבואו ויגידו לי: עכשיו אני רוצה בקשה פרטנית. יש תעדוף שאנחנו עושים”.

מעבר לכך, במכתב מופיע ציטוט של פרקליטות המדינה שהודיעה לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 14.4.2010: “מה טעם יש בבחינת בקשות למקלט למי שממילא זכאים להגנה קבוצתית?”, וכן מצוטטת גם פסיקת בית המשפט העליון מתאריך 17.7.2012, בה עמדו השופטים על כך שאין טעם בהגשת בקשת מקלט מטעמם של אזרחי אריתריאה שכן אלה כלל לא תיבדקנה: “בהתאם למדיניות הנוהגת ביחס לאזרחי אריתריאה, אפילו היה המערער מגיש בקשת מקלט פרטנית… זו לא הייתה נבחנת”.

עוד מצוין במכתב כי רק בשנה האחרונה התחיל משרד הפנים לקבל בקשות מקלט מאריתריאים וסודנים, ואולם רק מאלה שהיו בכלא באותה עת. בכלא מוחזק מיעוט שבמיעוט מבין מבקשי המקלט בישראל. בקשותיהם של רבבות אריתראים וסודנים השוהים בישראל, ואינם בכלא, אינן נבדקות.

בסיכום המכתב מודגש אם כן כי “בפני רשות האוכלוסין וההגירה לא עומדות בקשות מקלט של רוב אזרחי אריתריאה וסודן שבישראל, ובניגוד לנטען, היא לא בדקה את בקשותיהם של רוב האריתראים והסודנים”. עו”ד פלר הוסיף, כי “לא די בכך שהמדינה לא קיבלה ולא בדקה את בקשותיהם של רוב אזרחי אריתריאה וסודן, היא בוחרת להטעות את הציבור בעניין זה, ובכך להמשיך את מסע ההסתה נגד מבקשי המקלט”.