חמש נקודות חשובות על הנורמליזציה עם סודאן ומבקשי המקלט

הסכם השלום בין ישראל לסודאן ומבקשי המקלט הסודאנים – קצת סדר בבלגן:

1. עד היום ישראל נימקה את מדיניות אי ההרחקה לסודאן ביחסי העוינות בין המדינות, אולם חשוב לזכור – ישראל מנהיגה שנים ארוכות מדיניות אי הרחקה לאריתריאה ולרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שתי מדינות עמן יש לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים.

2. בישראל חיים כ-6200 מבקשי מקלט מסודאן, מתוכם 4400 זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול – חבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני הנמשכים עד לימים אלו. נכון למאי 2018 ישנן 5,119 בקשות למקלט שהוגשו על ידי אזרחי סודאן והן עדיין תלויות ועומדות.

3. גם אם ישראל תבחר לבטל את מדיניות אי ההרחקה לסודאן – שינוי זה לא יפטור אותה ממחויבותה להכריע בכלל בקשות המקלט שהוגשו על ידי אזרחי סודאן. בתגובתה לעתירה שמתנהלת בבג”ץ עקב המחדל במערכת המקלט, המדינה ציינה כי בחודשים האחרונים חלה הסלמה במצב בדארפור ובאזורים נוספים, בעיקר במזרח סודאן. עוד ציינה המדינה כי המליציות הצבאיות שאחראיות למתקפות האחרונות בסודאן מורכבות בין היתר מאנשים שהיו חלק מהג’נג’וויד שביצעו את רצח העם במדינה; וכן כי חלק מהתקיפות אירעו במחנות פליטים ועקורים והובילו רבים להימלט לצ’אד.

4. בספטמבר האחרון מדינת ישראל טענה בפני בג”ץ כי עקב המצב הפוליטי הלא יציב בסודאן, שכולל שינויים חיוביים לצד מתקפות אלימות של מליציות שעדיין פועלות בשטח – לא ניתן בשלב זה להכריע בבקשות המקלט של אזרחי סודאן. השינוי היחיד שחל מאז הוא ההתקדמות לעבר נרמול היחסים עם ישראל.

5. האמירות שנשמעות בימים אלו מפי פוליטיקאים הקוראות לגירוש זריז של אלפי מבקשי המקלט עומדות בסתירה לעמדה שהציגה המדינה עצמה בפני בית המשפט – והן לא יותר ממסך עשן שנועד לטשטש את המחויבות של המדינה לבחון אחת ולתמיד את בקשות המקלט. נותר רק לתמוהה על האופן שבו יבחנו הבקשות, לאור האמירות חסרות האחריות שנשמעות בימים אלו.