התיקון החדש לחוק ההסתננות – הסדר חמור יותר מזה שפסל בג”ץ

האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים וא.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) הגישו ביום שישי (15.11) את הערותיהם לתזכיר החוק לתיקון החוק למניעת הסתננות. במכתב חריף לעו”ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ), ולדניאל סלומון, היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה, מבהיר נציג הארגונים, עו”ד עודד פלר, כי משמעות התיקון החדש הינו הקמה לתחייה של סעיף החוק הבלתי חוקתי שביטל בג”ץ אך לפני חודשיים. הארגונים קוראים לממשלה לחזור בה מן היוזמה הדרקונית, המהווה הסדר חמור אף מזה שנפסל.

בפתח המכתב מתייחס עו”ד פלר לעצם הליך החקיקה, ומדגיש כי הממשלה קבעה “לוח זמנים בלתי סביר ובניגוד לדין למשלוח התייחסויות לתזכיר החוק”, ובשל כך לא היתה אפשרות להתייחס לכל ההיבטים העולים מתזכיר החוק המוצע. בהתאם לזאת, ביום חמישי האחרון (14.11) הארגונים פנו בדחיפות אל ראש הממשלה, שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה והתריעו כי הליך החקיקה החפוז פוגע בשלטון החוק. אף על פי כן, הוחלט להמשיך בהליך ולהביא את הצעת החוק לאישור הממשלה כבר ביום ראשון (17.11).

בהתייחסו לתוכן תזכיר החוק, מציין ראשית עו”ד פלר כי בניגוד לטענת המדינה, ההצעה לכלוא את מבקשי המקלט למשך שנה איננה מיישמת את פסיקת בג”ץ: “שבעת שופטי ההרכב סברו שההסדר בלתי חוקתי משום פגיעתו האנושה בחירות. הכליאה בנסיבות אלה, בין אם מדובר בשלוש שנים או שנה, היא אסורה. מדובר בשלילת חירות אסורה לצורך הרתעת אחרים”.

באשר ליוזמה להקים מתקן שהייה “פתוח” מבהיר עו”ד פלר כי מדובר בבית סוהר לכל דבר: “בעוד השופטים דיברו בחלופות מוגבלות או וולונטריות, לא בכאלה שידמו למתקן כליאה – מנסחי תזכירי החוק החליטו כי יחנכו את מתקן הכליאה שנבנה זה מכבר בקציעות, ויכנו אותו ‘מרכז לשוהים'”.

“זהו בית סוהר בו ייכלאו מבקשי המקלט שאין אפשרות לגרשם מישראל ללא ביקורת שיפוטית וללא הגבלת זמן”, מוסיף עו”ד פלר. “זהו בית סוהר רחוק מרחק רב ממקומות יישוב, שבו על הכלואים להתייצב שלוש פעמים ביום לספירות כך שממילא לא יוכלו ללכת או לנסוע לשום מקום…זהו בית סוהר שלכלואים אסור לעבוד מחוצה לו… בית סוהר אשר ינוהל על ידי הרשות המנהלת בתי הסוהר, ואינה יודעת אלא לנהל בתי סוהר… בית סוהר שנועד לשבור את רוחם של מבקשי המקלט, על מנת לאנוס אותם לומר כי הם “מסכימים” ללכת לכל מקום שיוגד להם… ולמי מיועד כל הטוב הזה? לאלה שבית המשפט קבע שחל איסור להוסיף ולכלואם, והורה לשחררם לאלתר”.

במכתב מסביר עו”ד פלר עוד, כי “אדריכליו של החוק למניעת הסתננות, שנפסל על ידי תשעה משופטי בג”ץ, לא למדו דבר: הם שבו וגיבשו הסדר לכליאה שהוא אף חמור ודרקוני מזה שקדם לו, ושוב ב”הוראת שעה”, שכמסתבר – אין קבוע ממנה”.

מעבר לכך, במכתב מצוינת האבסורדיות הטמונה בתיקון זה, אשר איננו נדרש כלל לטיפול במצוקתם של מבקשי המקלט החיים בישראל ובמצוקתם של תושבי דרום תל אביב, אלא מספק מענה לבעיה שאיננה קיימת: “האם החלה כניסה משמעותית של מבקשי מקלט לישראל? לא. התופעה נבלמה… המוטיבציה לחקיקה חפוזה זו היא המשך מעצרם של מי שמוחזקים מזה תקופה ממושכת, ובג”ץ הורה לפעול לשחרורם לאלתר וללא דיחוי, ושל עוד כ-2,000 אנשים שיבחרו באופן שרירותי. לא מדובר, אם כן, בטיפול בכחמישים ושלושה אלף מבקשי מקלט שמצויים כיום בישראל. על אלה תוסיף לחול המדיניות הממשלתית, המונעת מהם אפשרויות תעסוקה סבירות, כמו גם נגישות לדיור, לשירותי בריאות, לשירותי רווחה ולהשכלה, ודוחקת אותם לעוני ולמצוקה. יוותרו על מכונם ריכוזים של מבקשי מקלט בדירות צפופות באזורים מוחלשים כלכלית וחברתית, שבהם הם יכולים להרשות לעצמם למצוא מחסה. הצטופפותם במקומות אלה תמשיך להוסיף על המצוקה השוררת בהם ממילא.”

בהתאם לכך, ארגוני זכויות האדם קוראים לממשלה לחזור בה באופן מיידי מן היוזמה הדרקונית, “החותרת תחת פסק דינו של בג”ץ, ומבקשת לעגן הסדר חמור מזה שנפסל על ידי בית המשפט”.