בעקבות עתירת ארגוני זכויות האדם לבג”ץ: מבקשי מקלט ומהגרים לא ידרשו עוד להתייצב בלשכה בלתי נגישה בנתב”ג כחלק מתנאי השחרור
בעקבות עתירה של המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם לבג”ץ, מבקשי מקלט ואזרחים מערב-אפריקאים שנדרשים להתייצב פעם בשבוע במשרד הפנים יעשו זאת בלשכות המשרד בת”א ובחדרה, במקום בלשכה בלתי נגישה באגף התפעול המערבי בנתב”ג. בקשתם של הארגונים לאפשר לאותם אנשים להתייצב בלשכות אחרות הפזורות ברחבי הארץ והסמוכות למקום מגוריהם נדחתה.
הנוהל המחייב התייצבות לעיתים תכופות חל על כמאות מבקשי מקלט ששוחררו מכלא “סהרונים” וכן אזרחים מערב-אפריקאים שאין אפשרות לגרש עקב היעדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לארצם. אותם מערב-אפריקאים אינם רשאים לעבוד בישראל. לפי הנוהל שנגדו עתרו הארגונים באפריל 2015, כל אדם זר ששוחר מהכלא ובתנאי שחרורו נקבע כי עליו להתייצב מעת לעת במשרדי הרשות, חייב היה להתייצב באופן תדיר ברח’ התמר 1 שבאזור התפעול המערבי בנתב”ג. מדובר במשרד שאינו נגיש, שאין כל הכוונה אליו, ושההגעה אליו אורכת זמן רב ברכבת ולאחר מכן בהליכה רגלית ממושכת. דרישה זו הציבה בפני אותם אנשים קושי כלכלי שרבים מהם אינם יכולים לעמוד בו. כל מי שאינו עומד בתנאים ומתקשה להתייצב עלול להיעצר באופן מיידי ולהיות מוחזר לכלא.
בעקבות הדיון שהתקיים בעתירה בספטמבר 2015, הודיע משרד הפנים בינואר 2016 שבמהלך חודש פברואר תופסק ההתייצבות של המשוחררים בתנאים בנתב”ג. כ-550 איש, מבקשי מקלט, יתייצבו במשרד בתל-אביב, וכ-150 איש, רובם המוחלט אזרחים מערב-אפריקאים, יתייצבו במשרד בחדרה.
עורכי הדין עודד פלר ורחל פרידמן שהגישו את העתירה: “אנחנו שמחים על ביטול ההתייצבות במקום בלתי נגיש שלא הותאם מעולם לקבלת קהל, אולם גם המצב החדש עדיין בעייתי. מדובר בשתי לשכות בלבד ולא בפריסה ארצית; מאות אנשים יאלצו עדיין להתייצב לעיתים תכופות במקום הרחוק מאזור מגוריהם, דבר הכרוך בנסיעות שעלותן הכלכלית גבוהה, כשחלקם לא רשאים לעבוד. יש לזכור שמדובר באוכלוסיות מוחלשות והתניידות בדרכים אינה משימה קלה עבורם. גם לאחר השינוי קיים חשש שרבים לא יוכלו לעמוד בדרישה זו וכך יהיו חשופים למעצר נוסף”.