ביהמ”ש המחוזי: לא הוכרעה שאלת זכאותם של עריקים מצבא אריתריאה למקלט, הדיון הוחזר לבית-הדין לעררים

ביהמ”ש המחוזי בירושלים קבע היום (חמישי 26.1.17) כי על בית הדין לעררים, העוסק בענייני הגירה, להכריע בשורה של שאלות שנוגעות לפרשנות אמנת הפליטים ביחס לעריקים מאריתריאה, בין היתר מהי עוצמת הראיות הנדרשות ממבקש מקלט על מנת להוכיח ייחוס עמדה פוליטית בשל מעשה העריקה.

בחודש ספטמבר 2016, במסגרת ערר שהוגש ע”י התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב והמוקד לפליטים ולמהגרים עוד בשנת 2014, פסל בית הדין לעררים בירושלים את חוות הדעת המשפטית של משרד הפנים, וקבע כי עריקה מצבא אריתראה תוכל להוות עילה להענקת מעמד פליט. על בסיס חוות הדעת של משרד הפנים שאיננה מכירה בעריקות כעילת מקלט נדחו עד היום אלפי בקשות מקלט של אזרחים אריתראים. המדינה הגישה ערעור לביהמ”ש המחוזי על החלטה זו.

ביהמ”ש המחוזי קבע כי על בית הדין לקבוע מהי הפרשנות הנכונה של האמנה בשים לב בין היתר להערות נציבות האו”ם לפליטים ולפסיקה ברחבי העולם ולאחר מכן לבחון האם מבקשי המקלט שהגישו את הערר עמדו ברף הראייתי הנדרש. ביהמ”ש המחוזי מתח ביקורת על העובדה שמבקשי המקלט החיים בישראל ושאינם ברי-הרחקה נותרים ללא זכויות כלשהן: “הלא בני אדם הם, ולהם צרכים של בני אדם: לחם לאכול, בגד ללבוש, מזור למחלה, חינוך לילדים. הסבת המבט הצידה מבעיה חברתית מורכבת לא תפתור אותה”.

עו”ד אסף וייצן, מנהל המחלקה המשפטית במוקד לפליטים ולמהגרים: “יותר מדי אנשים ממתינים יותר מדי זמן להכרעה ברורה בדבר מעמדם המשפטי בישראל. אנחנו מקווים שגלגולו של ההליך לדיון נוסף בפני בית הדין, כשבכל הזמן הזה אופף חוסר ודאות את חייהם של מבקשי המקלט בישראל, לא ישמש תירוץ לסחבת נוספת. על כל פנים, התמשכות הדברים מחייבת את המדינה להעניק למבקשי המקלט זכויות ברורות כל עוד הם כאן עמנו. בית המשפט הבהיר בפסק הדין כי הסבת המבט אינה פותרת את הבעיה. אסור לאפשר למשרד הפנים להסב את מבטו גם מאמירה מפורשת זו.”