מה שישראל שכחה להזכיר כשדורגה גבוה במאבק בסחר בבני אדם
השבוע התפרסם הדו”ח השנתי של מחלקת המדינה של ארה”ב על המאבק בסחר בבני אדם. ישראל דורגה שוב בדירוג 1 (הגבוה ביותר מבין ארבעה אפשריים). משרד המשפטים כבר הוציא הודעה בנושא, ובה פירוט ההישגים השונים.
הישגים במאבק בסחר זה טוב וחשוב. רק שחלק משמעותי נעלם מהדיווח – העובדה שחלק משמעותי מהישגי הממשלה הם בכלל הישגים של החברה האזרחית, ושלצד הדירוג הגבוה, הדו”ח כולל גם הרבה ביקורת והמלצות לשיפור.
כך, למשל, חלק משמעותי מההישגים של ישראל, שהרוויחו לה את הדירוג הגבוה, הוא זיהוי קרבנות סחר בבני אדם – בדוח מצוין שהממשלה זיהתה 47 קרבנות בשנת 2016. מה שלא מצוין הוא שרוב הקרבנות אותרו וזוהו לא על ידי הממשלה, אלא על-ידי ארגוני החברה האזרחית (המוקד לפליטים ולמהגרים זיהה 55% מהקרבנות המוכרים, ויש עוד שזוהו על-ידי ארגונים אחרים). במילים אחרות, חלק משמעותי מההישג הזה, שמדרג את ישראל במקום הראשון, הוא בכלל לא של הממשלה.
מתוך הקבוצה שכן זוהתה, כל קרבנות ההחזקה בתנאי עבדות שהוכרו, זוהו על-ידי החברה האזרחית. במילים אחרות, המדינה קיבלה קרדיט על זיהוי קרבנות סחר, למרות שהיא לא יודעת איך לזהות ולאתר אותם, ולא ממש מתאמצת ללמוד. גם כשאנחנו כבר מזהות קרבנות סחר, פעמים רבות צריך להילחם ברשויות כדי להגן עליהם ולשחרר אותם מהכלא.
הדיווח של משרד המשפטים גם לא מזכיר אף אחד מהתחומים שחטפו ביקורת בדו”ח. בולטים בין התחומים האלו –
הכשלים בזיהוי קרבנות סחר מקרב מבקשי המקלט, שמובילים לכליאת קרבנות סחר לתקופות ממושכות;
והצורך להסדיר כניסה של מהגרות עבודה בענף הסיעוד בהסכם עם מדינות המוצא. ענף הסיעוד הוא הענף שבו מועסקות הכי הרבה מהגרות עבודה בארץ – בעיקר נשים, בתנאים שהופכים אותן לפגיעות מאוד. המדינה מדברת על “פיילוט” שהיא מקדמת בתחום הזה – היא מדברת על הפיילוט הזה כבר שש שנים. בינתיים עוד לא ראינו הסדר מקיף, והעובדות ממשיכות להיות מנוצלות.
הצורך באכיפה אפקטיבית כנגד ניצול והפרת זכויות מהגרי עבודה. בעניין הזה, שווה לציין אחד מהסיכונים הגדולים לסחר בבני אדם בישראל מהשנה האחרונה – את ההחלטה להביא אלפי עובדים סיניים לענף הבניין. סין הורדה השנה לדירוג הנמוך ביותר בדו”ח, כמדינה שלא עושה מאמצים לעמוד בדרישות המינימליות למאבק בסחר בבני אדם. בין היתר, הוזכרה מעורבות גורמים שלטוניים בסין בסחר, וכשלים בהגנה על קרבנות. אלו בדיוק הדברים שגורמים לנו לחשוש שהסכמים עם סין ועם חברות סיניות יובילו לניצול ולהחזקה בתנאי עבדות. למרות אזהרות של ארגוני זכויות אדם, ולמרות שגם בתוך הממשלה רבים יודעים שההסכם עם סין מסוכן, הוא יצא לפועל, תוך סיכון חמור לעובדים.
בדו”ח גם נקבע שמבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה פגיעים במיוחד לסחר בישראל. במקום שהמדינה תפעל בנושא, תיתן להם אשרות עבודה ותגן על הזכויות שלהם, משאירים אותם בלימבו, ובנוסף מקצצים עד 20% מהמשכורות שלהם, מהלך שעלול לדחוף אותם לעוני ולעבודה בשחור, ורק יגדיל את הסיכון שינוצלו.
הדבר האחרון שחסר מהדו”ח, הוא שמשנה לשנה נשחקים הצעדים החשובים (באמת!) שישראל נקטה בעבר. הסדרים שסייעו למאבק בסחר בוטלו, או נשחקו, ושומדבר לא הגיע במקומם. למחדל הזה יש מחירים כבדים בשטח, ואם לא נתעורר, יום אחד גם נשלם עליו את המחיר בדירוג הבין-לאומי.
עו”ד מעין נייזנה, המוקד לפליטים ולמהגרים