השוואת מעמדם של בני זוג של מבקשי מקלט: עת”מ 72951-05-19
ביום 4.11.2020 נערך דיון בעתירה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אברהם רובין).
כבר בפתח הדיון ביקש בית המשפט לדעת האם בקשתם של בני זוג מכוח סעיף 12ג’ תיבחן לגופה על ידי רשות האוכלוסין, אפילו אם אלו הכירו בישראל. ב”כ הרשות הסביר כי הבקשה תידון, אך ככל שלא תעלה נסיבות מיוחדות המצדיקות הישארות בישראל – סביר שתידחה.
בתגובה, חזרנו על עמדתנו כי בפועל כלל הבקשות של מבקשי המקלט שהכירו בישראל נדחות על הסף, וכי הרשות מעולם לא שוקלת שיקולים נוספים מעבר למקום ההיכרות. לכן, בני זוג שמעוניינים שנסיבותיהם ייבחנו באופן פרטני נדרשים לפנות להגשת הליכים משפטיים. כמו כן, עמדנו על כך שמקום ההיכרות אינו יכול להוות שיקול בלעדי לדחיית הבקשות, וכי אין כל טעם להבחנה בין זוגות שהכירו בישראל או מחוצה לה.
לאחר בחינת עמדות הצדדים, ולאחר שרשם בפניו את הצהרת המדינה כי תשקול נסיבות מיוחדות – ללא צורך בהגשת הליך משפטי, גם בבקשות המוגשות אצל זוגות אשר הכירו בישראל, קבע בית המשפט המחוזי כי אין לדון בסוגיה שבפניו במסגרת עתירה עקרונית, אלא לבחון את שיקול דעתה הקונקרטי של הרשות בכל מקרה ומקרה המונח בפניה.
לכן, הורה בית המשפט על מחיקת העתירה, תוך שכל אחד מהצדדים שומר על כל טיעוניו לגבי חוקיות הנוהל ויישומו, לרבות הטענה כי כלל אין צורך ב”נסיבות מיוחדות” לצורך מניעת הרחקה של בני זוג אשר הכירו בישראל.