דרישה בהולה לבחינה חוזרת של הפסקת מדיניות ההגנה הזמנית מפני הרחקה ביחס לאזרחי אתיופיה
בינואר 2024 פנינו יחד עם היא”ס ישראל לשר הפנים משה ארבל, שר החוץ ישראל כ”ץ וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לבחון מחדש את הודעת שר הפנים על הפסקת מדיניות ההגנה הזמנית מפני הרחקה ביחס לאזרחי אתיופיה השוהים בישראל.
טענו כי הנימוקים להחלטת השר, כמו גם המסמכים שעומדים בבסיסה, לא פורסמו ונותרו נסתרים מעיני הציבור, על אף משמעותם הרת הגורל שיכולה ליצור סכנה אמיתית לחייהם וחירותם של אזרחי אתיופיה השוהים בישראל. כפי שעולה מחוות דעת רשמיות, של נציבות האו”ם לפליטים, של וועדת מומחים שמונתה ע”י מועצת זכויות האדם של האו”ם, של ממשלת ארצות הברית, של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ושל מומחים למצב באתיופיה – המצב במדינה בלתי יציב ומסוכן ביותר עבור גברים, נשים וילדים. החזרת אדם לאתיופיה – בוודאי מי שמנוי על אוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיות נרדפות כגון אנשים מטיגראי, אמהרה ואורומו ונשים, עיתונאים, פעילים פוליטיים, ילדים, אנשים חולים או עם מוגבלויות, קשישים ולהט”ב – מעמידה אותו בסיכון גבוה לפגיעה בחייו, בחירותו ובטחונו האישי.
זו גם עמדתה החד משמעית של נציבות האו”ם לפליטים, בעלת המומחיות להעריך את המצב העדכני במדינות המוצא של מבקשי מקלט. על פי חוות דעת של הנציבות מיום 1.3.2022 , שעודנה תקפה, אדם שברח מכל אחד מהסכסוכים באתיופיה עשוי לעמוד בקריטריונים לקבלת מעמד פליט. בנוסף, לאור חוסר היציבות הצפוי להימשך ומצב החירום ההומניטרי באתיופיה, הנציבות קוראת למדינות לא לבצע החזרות כפויות לאתיופיה של אנשים שמוצאם בכל אחד מה אזורים שהושפעו מפעולה צבאית ו/או עקירה בעקבותיה, או נותרו לא יציבים כתוצאה מאלו, עד להתייצבות המצב. הנציבות מדגישה שהאיסור על החזרה בכפייה הוא סטנדרט מינימלי שצריך לחול עד לשיפור משמעותי ב מצב הביטחון, שלטון החוק וזכויות האדם באתיופיה, אשר יאפשר חזרה בטוחה ומכובדת של מי שנקבע לגביו שאינו זקוק להגנה בינלאומית. הנציבות מוסיפה שבנסיבות הקיימות, היא אינה רואה לנכון שמדינות ימנעו מאנשים הגנה בינלאומית בנימוק של קיומה של חלופת מגורים פנימית. על פי הנציבות, יש לטפל בכל בקשה להגנה של אזרחים ותושבים לשעבר מאתיופיה בהליכים הוגנים ויעילים, בהתאם לדיני הפליטים הבינלאומיים
והמקומיים.