ועכשיו נפגע לכם גם בכיס

כתבה: ענת עובדיה

הרחק מעין הציבור, הרחק מלבו ומתודעתו, כ-2,000 אנשים מבקשי מקלט עדיין כלואים במתקן “חולות”, בלי משפט, ללא הגבלת זמן. הם ממשיכים לסבול מהתעמרויות חוזרות ונשנות שנועדו לשבור את רוחם ולגרום להם להיכנע ולעזוב את ישראל. בימים האחרונים התקבלו ב”מוקד לפליטים ולמהגרים” דיווחים בנוגע לתופעה חדשה – קנסות חריגים בדמי הכיס.

מאחר שהם אינם רשאים לעבוד, מבקשי המקלט הכלואים במתקן חולות זכאים לקבל דמי כיס בסך 160 שקלים לעשרה ימים – 480 שקלים בחודש. הכלואים מנצלים דמי כיס אלו כדי לממן את הנסיעות מהמתקן (לטיפול רפואי, פגישות עם עורכי דין ועוד), כדי לרכוש אוכל מזין או טעים יותר מזה שניתן במתקן, או תרופות שלא כלולות ברשימת התרופות המסופקות. על פי העדויות שהגיעו בשבוע האחרון, אנשי רשות האוכלוסין וההגירה הציגו באגפים השונים במתקן רשימת כלואים שביצעו עבירות שונות, שבגינן הוחלט לקנוס אותם ולקצץ מדמי הכיס שלהם.

נ’, מבקש מקלט וניצול רצח העם בדרפור הכלוא במתקן וקורא עברית ציין כי מהות העבירות כלל לא פורטה ברשימות אלה. “רוב האנשים בכלל לא מבינים מה הם עשו ולמה הם נענשו”, הוסיף נ’. לדבריו, רק מחצית מהכלואים קיבלו את מלוא הסכום – והשאר קיבלו סכומים נמוכים יותר מהמגיע להם (40 או 60 שקלים), או שלא קיבלו דמי כיס כלל.

על פי החוק הכלואים זכאים לא רק לדעת איזו עבירה ביצעו לפני שננקטת נגדם ענישה כלשהי, אלא גם להשמיע את גרסתם ולטעון טענות: “שוהה במרכז שלא מילא חובה שהוא חייב בקיומה, בהתאם להוראות פרק זה או להוראות שניתנו לפיו, רשאי מנהל המרכז או סגנו לנקוט נגדו אמצעי משמעת, אחד או יותר, מהמפורטים להלן בלבד, לאחר שניתנה לשוהה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו”. (סעיף 32.יט (ב))

עדותו של מוטסים עלי, מבקש מקלט מסודן שכלוא גם במתקן, ממחישה היטב את אותה עמימות בנוגע לעבירות, כאשר אנשי שב”ס יכולים לטעון באופן שרירותי כי כמעט כל דבר הוא “הפרת סדר”: “ישבתי עם עוד חבר בספסלים שנמצאים מחוץ למתקן, משהו שגרתי שקורה כל הזמן וכולם עושים אותו”, סיפר עלי בשיחה עם המוקד לפליטים ומהגרים. “פתאום יצא מנהל המתקן ואמר שאסור לנו לשבת כאן כי הספסל הוזז והוא לא במקום הנכון. אמרתי לו שאני לא הזזתי כלום ושאני לא יודע על זה, ואמרתי שאין לנו בעיה לעבור לשבת במקום אחר אם צריך. הוא אמר שאם לא נדע להגיד הרגע מי הזיז אותם – אנחנו אלה שנענש. חוץ מזה, אני חושב שהספסלים בכלל לא זזו וזה היה פשוט שקר”.

עלי נקנס על “עבירה” תמוהה זו ב-100 שקלים וקיבל 60 שקלים בלבד כדמי כיס באותו שבוע, בעוד שחברו שישב אתו על אותו ספסל – וכביכול היה “שותף לפשע” – לא נקנס כלל. ראוי להזכיר כי עלי היה בין אלה שהנהיגו את שביתת המחאה של מבקשי המקלט ב”חולות” בחודש יוני, והשתחרר לא מזמן מעונש שריצה בגינה בכלא סהרונים.

השרירותיות וחוסר הוודאות בנושא הענישה אינם זרים לכלואים ב”חולות”: בביקורים השבועיים במתקני הכליאה אנשי “המוקד” שומעים לא פעם על מבקשי מקלט שקיבלו את העונש המקסימלי עקב היעדרות אחת מהתייצבות לחתימה – 30 יום בכלא סהרונים, בעוד שאחרים, שנעדרו מכמה התייצבויות, לא נענשו כלל.

עדויות נוספות העלו עוד כי חל שינוי בנוגע לקצבה של אלה שיוצאים לחופשות: משרד הפנים אמור לאשר חופשות קצרות למבקשי מקלט בנסיבות מיוחדות – כמו הפניה לטיפול רפואי בבית חולים או הסדרת פיצויים מהמעסיק לשעבר. בפועל, רק מעטים מאוד מצליחים לצאת לחופשות אלו, אשר מאושרות רק אחרי נסיונות רבים והתעלמות חוזרת ונשנית מפניותיהם.

כעת מנוכים, כאמור, מדמי הכיס גם הימים שבהם העצורים שהו מחוץ למתקן, למרות שנאסר על מבקשי המקלט לעבוד מחוץ לו: “נסעתי לתל אביב לפני כמה שבועות להיפגש עם העו”ד לגבי המשכורת שלי. היה לי אישור יציאה ל-12 שעות”, סיפר צגאיי, מבקש מקלט מאריתראה. “חזרתי בזמן, ואז הורידו לי 16 שקלים סתם ככה. הראיתי שהיה לי אישור ואמרו לי – ‘זה לא חשוב, לא היית כאן’. זה קורה עכשיו להרבה אנשים פה, ומי שיוצא ליותר זמן מורידים לו יותר”.

הפוסט המקורי פורסם באתר “המקום הכי חם בגיהנום” וכולל סקירה מקוצרת על מה שעבר על הפליטים בתקופת המלחמה ותגובות של שב”ס ומשרד הפנים