עובדים אבודים: מעצר וגירוש של מהגרי עבודה המובאים לישראל כחוק
מטרת דוח זה היא להציג תמונה רחבה של האופן שבו מדיניות הבאת מהגרי העבודה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל השפיעה על אובדן מעמד חוקי, מעצר וגירוש של אותם עובדים. המידע המפורט בדוח מעיד על כך שעובדים רבים שהובאו לישראל כחוק בשנות המלחמה איבדו בזמן קצר את מעמדם החוקי, נעצרו בגין עבודה או שהות שלא כדין וגורשו מן הארץ. זאת על אף המחסור החמור בעובדים במשק.
הדוח מתמקד בנתוני מהגרי העבודה שנעצרו לגירוש מהארץ. כותביו אינם מתיימרים לבחון את מכלול ההיבטים הכלכליים, המדיניים והפוליטיים הנוגעים למדיניות הבאת מהגרי העבודה לישראל, אלא להצביע על כשלים מערכתיים ועל פערים בהגנה על זכויותיהם של עובדים שאיבדו את מעמדם החוקי ונחשפו למנגנוני האכיפה והגירוש של המדינה, לעיתים על לא עוול בכפם. כפי שנראה בדוח, שנות המלחמה הובילו לכך שמדיניות “הדלת המסתובבת” חמורה מאי פעם: ביד אחת ישראל כבר הכפילה את מספר העובדים שהיא מזמינה לשטחה, וביד השנייה היא עוצרת ומגרשת אלפי עובדים מדי שנה.
בדוח זה נציג את המידע והנתונים שנמסרו על ידי נציגי רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: “רשות ההגירה” או “הרשות”), על ידי נציגי גופים ממשלתיים אחרים ועל ידי ארגוני המעסיקים והתאגידים בדיוני ועדות הכנסת וכן על ידי מהגרי העבודה שנעצרו ללא אשרות והוחזקו במעצר מנהלי-הגירתי בכלא גבעון, כפי שנמסרו לנציגי המוקד ולדייני בית הדין. נסביר את שרשרת הנסיבות והכשלים שמובילים למעצר של אנשים נורמטיבים רבים, עובדים חיוניים, שרשויות המדינה יזמו את הגעתם ושהכלכלה הישראלית זקוקה להם כל עוד מסרבת הממשלה להשיב את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל. נקרא לתיקונם של אותם הכשלים. נצרף את קריאתנו לקריאת נציגי ארגון קו לעובד לפעול להגנה על העובדים עוד בשלב הגיוס, באמצעות מניעת הבאה לא מבוקרת של עובדים, וכן להבטיח את אכיפת זכויותיהם בישראל.