עתירה לבג”ץ נגד החלטת חולית הסחר במשטרת ישראל

בינואר 2019 עתרנו לבג”ץ נגד החלטת חוליית הסחר במשטרת ישראל שלא להכיר באזרח סודן שהועבר בין מבריחים שונים בסיני ועונה ונאנס בשיטתיות, כקורבן החזקה בתנאי עבדות למטרת שירותי מין.

באוגוסט 2018 זיהה צוות הקו החם של המוקד קבוצה חדשה של מבקשי מקלט ניצולי מחנות העינויים בסיני – 18 מבקשי מקלט מסודן אשר נכנסו לישראל בין אוגוסט לנובמבר 2011 וביניהם העותר. הוא לא סיפר על שעבר עם כניסתו לישראל וכבש את עדותו במשך מספר שנים לאחר מכן. על מנת לבסס את מהימנות העדות נערך לו בסיוע הוועד הציבורי נגד עינויים ראיון בהתאם לפרוטוקול איסטנבול, סט כללים מנחים אשר התקבל על ידי האו”ם ומשמש ככלי לחקירה, תיעוד והערכת מהימנות במקרי עינויים, על ידי רופאים ומומחי בריאות נפש שהוכשרו לכך. חוות הדעת שנערכה לפי פרוטוקול איסטנבול קבעה כי עדותו אמינה.

על אף זאת, נדחתה בקשתו להכרה בהחלטה לקונית של חוליית הסחר, בה נאמר כי ניתן להסיק מחוות הדעת כי הוא קורבן עינויים אך לא קורבן החזקה בתנאי עבדות, וזאת למרות שנסיבות של שלילת חירות ועינויים מיניים הוכרו בעבר כמקימות זכאות להכרה.

בעתירה טענו כי החלטת חוליית הסחר אינה סבירה בשל היעדר הנמקה, אי מתן משקל ראוי לתכלל התשתית הראייתית בתיק וטעות ביישום הגדרות החוק, שכן ההחלטה שיקפה בלבול בין הגדרת עבירת הסחר לזו של החזקה בתנאי עבדות (כשיסודות העבירות אשר יש להוכיח את התקיימותם הם שונים).