hotline post image

מניעת הגירוש לקונגו

באוקטובר 2018, להפתעתנו הרבה, הממשלה הכריזה על הסרת ההגנה הקבוצתית מאזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. נציגי המוקד קיימו שתי פגישות ייעוץ עם קהילת מבקשי המקלט הקונגולזים. כ-200 קונגולזים נכחו בפגישה הראשונה ב-13 באוקטובר, וקיבלו עדכונים אודות המצב והצעדים הבאים. צוות המוקד גם הקשיב לצרכים ולחששות של חברי הקהילה. רבים ממבקשי המקלט הקונגולזים שוהים בישראל למעלה מעשור, ובהם בני נוער שנולדו בישראל או חיים בה מרבית חייהם. בעקבות הפגישה, נבחרה קבוצת מנהיגים, איתם עמדנו בקשר שוטף. העברנו הדרכה בנושא הקשר עם התקשורת לכעשרים חברי קהילה, ויחדיו יזמנו 16 אייטמים תקשורתיים מאז ההכרזה על הסרת ההגנה הקבוצתית. ערכנו מחקר מקיף ואספנו מידע עבור חברי הכנסת, בעזרתו הגישו חברי הכנסת מירב מיכאלי ומוסי רז בקשה לדיון בסוגיית הגירוש לקונגו בישיבת ועדת הכנסת. הדיון לא התקיים בסופו של דבר מאחר שהכנסת התפזרה. עדכונים נשלחו גם לשגרירות האמריקאית ולנציגות האיחוד האירופי על מנת שיהיו מעורבים בסוגיה.

הקו החם העניק סיוע פרטני ל-201 מבקשי מקלט קונגולזים המהווים לפחות מחצית מן הקהילה (מספרם המדוייק של הקונגולזים השוהים בישראל אינו ידוע ונתוני המדינה נעים בין 300 ל-400 איש ואשה). רובם המוחלט של הקונגולזים שהגיעו אל המוקד ביקשו לברר מה מצב בקשת המקלט שלהם. מרבית בני הקהילה הקונגולזית הגישו בקשות מקלט לפני שנים, כאשר הגיעו לישראל. כל זמן שבקשות המקלט שהגישו לא נבחנו באופן פרטני ונותרו פתוחות, לא ניתן לגרשם. פנינו ליחידת הטיפול במבקשי המקלט (יחידת ה-RSD) בשמם של 181 לקוחות וקיבלנו מענה לגבי 176 מהם. בקשות המקלט של כולם, מלבד אחד (שלא התייצב לראיון בזמנו), היו פתוחות. 16 קונגולזים זומנו לראיון מקלט לאחר שפנינו בעניינם ליחידת ה-RSD. בחינת בקשות המקלט היא דבר חיובי באופן כללי, אך העובדה שיחידת ה-RSD החלה לבחון את בקשותיהם של אזרחי קונגו רק לאחר 10-20 שנה, בשל הכוונה לגרשם, מעידה על שיקוליה הפסולים של הרשות במטרה להתנער מאחריות ולהימנע ממתן מעמד פליט לזכאים לו.

ב-6 בנובמבר, נשלח מכתב לשר הפנים ולגורמים רישמיים נוספים. במכתב קבלנו נגד הסרת ההגנה הקבוצתית והגירוש הפוטנציאלי. ב-15 בנובמבר שלחנו מכתב נוסף לשר הפנים אודות המצב בקונגו והסכנה הצפויה למגורשים, בו הדגשנו את החובה להמתין ולבחון מחדש את הנסיבות לאחר הבחירות במדינה בחודש דצמבר 2018. בתגובה מסר משרד הפנים כי הם דבקים בהחלטתם וכי אין כל מניעה לגרש את אזרחי קונגו.

המוקד וארגונים עמיתים הגישו ב-30 בדצמבר 2018 עתירה עקרונית לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להקפיא את גירוש אזרחי קונגו מישראל. למחרת, נתן בית המשפט צו ביניים המונע מהמדינה להוציא לפועל את הגירוש עד להחלטה אחרת. בהחלטתו קבע השופט כי יש למנוע “נזק חמור ובלתי הפיך”. הדיון הראשון בתיק נקבע לחודש מרץ 2019.

ביום 7 במרץ 2019 הודיעה המדינה כי החליטה להשהות את החלטת הגירוש.

 

בתקשורת

3 בינואר, 2019, הכדורגלן ומבקש המקלט הקונגולזי, יא יא פטי ביחד עם מנהלת הקו החם שלנו, אלכסנדרה רוט גנור, לפני החדשות עם אודי סגל

31 בדצמבר, 2019, בית המשפט המחוזי הקפיא את צווי הגירוש ששלח משרד הפנים לאזרחי קונגו, הארץ

24 בדצמבר, 2018, “אני מפחד למות שם”: מבקשי המקלט שהגיעו מקונגו חוששים מהגירוש, כאן 11

19 בצדמבר, 2018 אחרי 12 שנים בארץ, יא יא פטי יגורש: “כל החיים שלי בישראל. יהרגו אותי בקונגו אם אחזור”, הארץ

19 בנובמבר, 2018, “שמעתי ילדים מדברים על אונס כאילו זה נורמלי לגמרי עבורם” – ראיון עם ז’ולי, מבקשת מקלט מקונגו, המקום הכי חם בגיהנום

9 באוקטובר, 2018 השר דרעי הנחה: יגורשו נתיני הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, חדשות 10

x