41 מבקשי מקלט שכלואים מאז קיץ 2012 ישוחררו
בחודש שעבר המוקד לפליטים ולמהגרים עתר לבג”ץ בשמם של 138 מבקשי מקלט שכלואים בישראל מעל שנתיים. בתגובה לעתירה, משרד הפנים שחרר את העותרים והעניק להם אשרות שהייה. בעקבות החלטת המדינה לשחרר את העותרים, המוקד פנה באמצע נובמבר לפרקליטות בבקשה לשחרר 41 מבקשי מקלט נוספים הכלואים בחולות מאז שנת 2012 בדיוק כמו 138 העותרים. ההתכתבות עם הפרקליטות לא הניבה את שחרורם של 41 מבקשי המקלט ועל כן ביום ראשון, 23 בנובמבר, עו”ד אסף וייצן מהמוקד שיגר מכתב בהליך קדם בג”ץ לרשות האוכלוסין וההגירה בדרישה לשחרר את העצורים. בפנייתו, עו”ד וייצן הדגיש כי “נסיבותיהם של 41 האנשים [אשר בשמם פנה המוקד], זהות לחלוטין לנסיבותיהם של 138 העותרים בבג”ץ 7119/14” ששוחררו על-ידי המדינה. על כן, “יש להורות גם על ביטול הוראות השהייה שהוצאו נגד [41 מבקשי המקלט], ולו מהטעם שאין מקום ענייני להבחין בינם לבין העותרים בבג”ץ 7119/14”. בתגובה לקדם בג”ץ, משרד הפנים הודיע ביום שלישי, 25 בנובמבר, כי יתר מבקשי המקלט שהיו כלואים למעלה משנתיים ישוחררו.
138 מבקשי המקלט ששוחררו עד כה ו-41 מבקשי המקלט שישוחררו עתה נכלאו בישראל לאחר שחצו את הגבול עם מצרים במהלך שנת 2012. מבקשי המקלט נכלאו בתחילה מכוח תיקון מס’ 3 לחוק למניעת הסתננות אשר נפסל בבג”ץ בספטמבר 2013. בפסיקתו הורה בג”ץ למדינה להתחיל לשחרר לאלתר את הכלואים ולהשלים את שחרורם תוך 90 ימים. המדינה ניצלה את שלושת החודשים האלו כדי להעביר את תיקון מס’ 4 לחוק למניעת הסתננות. מבקשי המקלט זומנו לראיון בו הוסבר להם כי הם צפויים להשתחרר מסהרונים, אך במקום זאת הם הועמסו על אוטובוסים והועברו אל מעבר לכביש, למחנה הכליאה חולות. טרם העברתם לחולות, לא נערך למבקשי המקלט כל שימוע ולא התאפשר להם לשטוח את טענותיהם ולהתנגד להחלטת המדינה להמשיך לכלוא אותם. בתגובה, מבקשי המקלט פתחו בצעדה לכיוון ירושלים כדי למחות מול הכנסת ובית המשפט העליון על כליאתם ללא משפט ועל העיכובים בבדיקת בקשות המקלט שלהם. הפגנת הפליטים דוכאה באלימות ובהחלטת פקידי רשות ההגירה, הם נידונו לשלושה חודשי כליאה בסהרונים על שהעזו למחות על מעצרם בחולות
במהלך הכליאה בסהרונים, פתחו רבים מהצועדים בשביתת רעב. בתום תקופה העונש, הוחזרו מבקשי המקלט למתקן חולות אשר הכליאה בו לא הייתה מוגבלת בזמן. במשך כל התקופה הפעילו נציגי רשות ההגירה לחץ כבד על הכלואים לעזוב “מרצון” למדינות מוצאם בהן נשקפת סכנה לחייהם. בספטמבר 2014 בג”ץ פסל בשנית את מדיניות הכליאה של מבקשי מקלט ללא משפט והורה על סגירתו של מתקן חולות תוך תשעים ימים. במקום זאת, המדינה מקדמת בימים אלו חוק שיאפשר לה לכלוא מבקשי מקלט לתקופה של 20 חודשים בחולות.
המוקד ממשיך לסייע ל-138 מבקשי המקלט שעתירתנו הביאה לשחרורם. כל מבקשי המקלט שוחררו עד יום 11 בנובמבר בהתאם להבטחת המדינה וניתנה לכולם אשרה לשבועיים בלבד. כאשר כמה ממבקשי המקלט ניגשו ללשכת רשות ההגירה בבני ברק על מנת לחדש את אשרת השהייה שלהם, נאמר להם כי עליהם לגשת לראיון בלשכת רשות ההגירה בנתב”ג כתנאי לחידוש אשרתם. מבקשי המקלט הגיעו ללשכה בנתב”ג אך שם נאמר להם כי עליהם לשלוח פניה באמצעות הפקס. המוקד פנה בשמם של כמה ממבקשי המקלט המשוחררים ובתגובה נענינו כי עדיין אין מועדים פנויים לראיונות. ללא אשרת שהייה, מבקשי המקלט לא יוכלו לעבוד ולכלכל את עצמם. על כן פנינו ביום שני, 24 בנובמבר, בבקשה לחדש באופן מיידי את אשרות שהייה של 138 המשוחררים ללא קשר לקיום הראיונות.
למעלה משנתיים הוחזקו אותם אומללים במתקני שרות בתי הסוהר מכוח חוקים לא חוקתיים ולא אנושיים. כעת מסתבר שגם עשיית הצדק המאוחר עבור אותם אנשים מלווה בהערמת קשיים ועשיית עוול נוסף. יש להסדיר באופן מיידי את חידוש האשרות, על מנת שאותם מבקשי מקלט יוכלו להתקיים בכבוד ולא לחשוש ממעצר נוסף.