עתירה לבג”ץ: שחררו את קבוצת מבקשי המקלט הכלואה למעלה משנתיים

“המוקד לפליטים ולמהגרים” הגיש ביום חמישי עתירה לבג”ץ, בדרישה לשחרר ממתקן “חולות” 138 מבקשי המקלט אשר שוהים במתקני הכליאה כבר למעלה משנתיים. בעתירה מובהרים הפגמים המנהליים שנפלו בהחזקתם וכן העובדה שהם היו אמורים להשתחרר כבר לאחר ביטול התיקון הקודם לחוק למניעת הסתננות, בספטמבר 2013.

בעתירה מתארים עורכי הדין אסף וייצן וכרמל פומרנץ את ייחודה של קבוצה זו, אשר נכנסה לישראל בקיץ 2012. אז, נכלאו אותם מבקשי מקלט בכלא “סהרונים” מכוח תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות, שאיפשר כליאה עד שלוש שנים. ואולם, על אף ביטול תיקון זה על ידי בג”ץ בספטמבר 2013 שהורה על שחרור של כל הכלואים תוך שלושה חודשים – כ-500 בני אדם לא שוחררו, אלא הועברו מ”סהרונים” ישירות למתקן “חולות, שרק נפתח אז מכוח חקיקת תיקון מס’ 4 בדצמבר 2013. “ללא הליך מנהלי מינימאלי, ללא שימוע, ללא קיומם של קריטריונים שיתוו את שיקול הדעת המנהלי וללא שנערכה בדיקה פרטנית לה התחייבה המדינה… העותרים אינם חפצים שניתן להעביר ממתקן אחד למשנהו, או להניח בצד עד להחלטה מה ייעשה בהם בעתיד…לא ייתכן שבית המשפט זה פוסל חוק אחר חוק והעותרים עדיין כלואים”.

העותרים השתתפו בצעדת המחאה לירושלים בחודש דצמבר 2013, ולאחר מכן פתחו בשביתת רעב כהזדהות עם השביתה וההפגנות שקיימו מבקשי המקלט בתל אביב בחודש ינואר. במהלך הזמן, נותרו פחות מ-200 בני אדם ששוהים עדיין במתקן “חולות”, אשר נפסל על-ידי בג”ץ בפסיקתו האחרונה. העותרים הגישו בקשות מקלט בסיוע “המוקד לפליטים ולמהגרים” כבר לפני כשנתיים , אלא שהבקשות של אזרחי סודן עדיין לא הוכרעו (בעתירה מפורטת טבלה בנושא).

בהתאם לנסיבות החריגות והקיצוניות מציינים עורכי הדין וייצן ופומרנץ: “בעניינם של העותרים חרגה החזקתם כבר פעמיים מגבולות המותר שהותוו על ידי בית המשפט…ראשית הוחזקו הרבה מעל לשנה במתקן משמורת, פרק זמן שנקבע שהינו בלתי מידתי, ולאחר מכן הוחזקו כשנה במתקן “שהייה” שמאפיינו קרובים ביותר לכלא…יהא אשר יהא ההסדר החדש שתגבש המדינה, הפגיעה בחירות שנגרמה לעותרים עד כה הגדישה את הסאה ואין כל אפשרות חוקתית וחוקית להוסיף ולהחזיקם בכל סוג שהוא של מתקן”.

בעתירה מובהר עוד כי מאחר ואין לעותרים את האמצעים לשכירת עורך דין, ואין אף גוף רשמי המעניק להם סיוע משפטי – אין להם ברירה זולת פנייה משותפת לעליון וכפועל יוצא מכך “אי היעתרות לעתירה זו במתכונתה הנוכחית משמעה הותרתם של רבים להינמק בתנאים דמויי כליאה לתקופה לא ידועה נוספת”.
מעבר לפגמים המנהליים והחוקתיים שמצדיקים את שחרורם של אותם מבקשי מקלט, בעתירה מוזכרים גם הליכים משפטיים פרטניים שננקטו עבור שלושה מתוך הקבוצה – אשר בעקבותיהם שניים מהם שוחררו ממתקן “חולות” (העותר השלישי התייאש ועזב את הארץ בעיצומו של ההליך המשפטי). עורכי הדין מדגישים כי עקב הנסיבות הזהות, היה על ההכרעות באותם מקריים להוביל לשחרורם של כלל העותרים.

נוכח הפגיעה הקשה והממושכת בזכויות היסוד ובחירותם של העותרים, עורכי הדין מבקשים לקיים דיון דחוף בעתירה זו, “ולתרגם את המילים הנכוחות והיפות של שופטי הרוב בפסיקות בג”ץ האחרונות לחירותם ולכבודם של 138 בני אדם, בשר ודם”.