צילום: יאיר מיוחס

“צריך לגרש אותם לפני שיהיו בהיריון” – מדברי שר הפנים לשעבר, אלי ישי.

הורים מהגרים – ילדים ישראלים?
בעצם השם “עובדים זרים” מוטמע רצונה של החברה להתנכר למהגרי העבודה, לאנושיותם ולצרכיהם. אחד הביטויים הקיצוניים לראיית המהגרים ככלֵי עבודה ולא כבני-אדם הוא המגבלות – ואף איסורים בחוק – שמטילה המדינה על זכותם הטבעית לחיות כזוג, להקים משפחה, ללדת ילדים. תחילה הופעל “נוהל עובדת זרה בהיריון”, ועל-פיו עובדת זרה הרה לא יכלה לחדש את אשרת השהיה שלה ודינה היה מעצר וגירוש; לאחר-מכן התיר משרד הפנים לעובדת להישאר בישראל בתנאי שתשלח את תינוקה לארץ מוצאה שלושה חודשים אחרי הלידה. הנוהל בוטל סופית בשנת 2011 בפסק דין בג”ץ בעקבות עתירת ארגוני זכויות אדם, ביניהם המוקד לפליטים ולמהגרים אולם בפועל, המדינה ממשיכה למנוע מהעובדים קיום חיי משפחה, בכפותה על האם המבקשת להסדיר מעמדה לאחר הלידה, להסגיר לידיהם את האב. בנוסף, עובדת הרה נדרשת להמשיך בעבודתה ברציפות כל זמן ההיריון ומיד לאחר הלידה כדי לשמור על מעמדה החוקי, וכך היא נעשית תלויה ברצונם הטוב של מעסיקיה – ובמקרים רבים, מפוטרת. כן היא נדרשת לאתר פיתרון הולם לתינוקה למשך שישה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, אלא אם כן מעסיקה מאפשר לה להתגורר עם תינוקה בביתו.

על אף הקשיים, המגבלות והאיסורים, מהגרות ומהגרי עבודה הולידו ילדים בישראל או הביאום לכאן. משרד החינוך, בניגוד לכל שאר משרדי הממשלה, מקיים את האמנות הבינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן, וחוק חינוך חובה חל על כל ילד שנמצא יותר משלושה חודשים בארץ. רבים מילדי מהגרי עבודה לומדים בבתי הספר “ביאליק-רוגוזין” ו”הירדן” בדרום תל אביב.

מאבק ממושך של המוקד לפליטים ולמהגרים (אז מוקד סיוע לעובדים זרים) הצליח, בשנת 2006, להביא להוראת שעה חד-פעמית של הממשלה להסדיר את מעמדם של ילדי מהגרי עבודה שענו על שורה של תנאים: הילדים נולדו בישראל או שהו בארץ שש שנים, הוריהם נכנסו באופן חוקי לארץ, הילדים יודעים עברית וגירושם יהווה הגלייה תרבותית. בעקבות ההחלטה זכו 900 ילדים ו- 2,300 בני משפחתם למעמד חוקי בישראל; הילד קיבל מעמד של תושב קבע ואחיו והוריו –  תושב ארעי. כאשר הילד מגיע לגיל 21 או מסיים שירות צבאי, ההורים והאחים זוכים במעמד תושב קבע והילד מקבל אזרחות. ההחלטה קובעת כי המעמד הזה לא ניתן לשרשור, כלומר, לא ניתן להעבירו הלאה (למשל, האבות שגורשו אינם יכולים לחזור ולקבל מעמד). עם זאת, גם הילדים שלא ענו על הקריטריונים לא גורשו בחלוף 2006.

ביולי 2009 החליטה ממשלת ישראל לפתוח בגירוש ילדי מהגרי עבודה. ארגון “ילדים ישראלים” הוקם על-מנת להיאבק בגירוש, וביחד עם המוקד לפליטים ולמהגרים, ארגונים נוספים והמוני אנשים פרטיים ואישי ציבור שהתגייסו למאבק, הצליח, באוגוסט 2010 , להביא להחלטה ממשלתית נוספת, אף היא בצורת הוראת שעה הומניטארית חד-פעמית, ועל-פי קריטריונים דומים מאוד להחלטה הקודמת. 701 משפחות הגישו בקשה למעמד. 379 משפחות קיבלו מעמד חוקי, 77 נדחו ו-244 משפחות נמצאות עדיין בתהליך בדיקה נכון לדצמבר 2013. משרד הפנים הצהיר בפני ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים וכן במסגרת עתירות שהוגשו, כי עד ינואר 2014 יימסרו תשובות לכל המשפחות הממתינות.

נותרו בישראל כמה מאות ילדים של מהגרי עבודה ללא מעמד חוקי, רובם ילדים לאמהות חד הוריות, משום שהאבות גורשו מישראל.

x