סחר בבני אדם בישראל – דו”ח המעקב השנתי של המוקד

במהלך שנת 2016, צוות המוקד איתר 67 מהגרים שנפלו קורבן לעברות סחר בבני אדם או החזקה בתנאי עבדות ולא אותרו על ידי רשויות המדינה
עובדי בניין שהועסקו בתנאי עבדות – 15 עובדי בניין בעלי אשרות עבודה מתורכיה.
שורדי סחר במחנות העינויים בסיני – 43 מבקשי מקלט מאריתריאה, חמישה מבקשי מקלט מסודאן ומהגר מסנגל, עונו ואולצו לספק שירותים עבור מבריחים במדבר סיני, טרם הגעתם לישראל.
וכן שתי עובדות סיעוד ותיירת שעסקה בזנות.

עיקרי הממצאים העולים מן הדו”ח –
עובדי בניין בתנאי עבדות: בשנת 2016 ניתח המוקד לפליטים ולמהגרים פרוטוקולים מדיונים של 15 עובדי בניין שדיווחו לבית הדין שנמלטו מחברת הבניין התורכית ילמזלאר, מהם עולה חשד לתנאי העסקה פוגעניים. באחד הפרוטוקולים סיפר העובד: “העבודה התחילה משש וחצי בערב ועד שש וחצי בבוקר. החזירו אותנו באוטובוס לדירה. בתוך חדר אחד היו שמונה אנשים. היו ג’וקים בחדר. איימו אלינו. אמרו לנו שאם אנחנו מתכוונים לברוח אז שנדע שיש אנשים שיכולים להרביץ לנו”.
כיום מועסקים בישראל 965 עובדי בניין של חברת ילמזלאר באמצעות הסדר העסקה מגביל שאושר על ידי הממשלה זה למעלה מעשור. עדויותיהם של 15 הפועלים שניתח המוקד וכן ראיונות שביצע עם שניים מהם, מצטרפים לשורה אוכה של עדויות שנאספו נגד חברת הבניין ב17 השנים האחרונות – על אף שמדובר בקבוצות עובדים שונות שלא הכירו אלו את אלו, הגיעו לישראל בתקופות שונות מאזורים שונים ברחבי תורכיה, העדויות אודות תנאי ההעסקה בחברה כמעט זהות.

שורדי סחר במחנות עינויים בסיני: במהלך שנת 2016, הוכרו על ידי מדינת ישראל 47 קורבנות סחר בבני אדם, מהם 23 גברים ו – 24 נשים. מתוכם, צוות המוקד איתר, זיהה, ראיין והפנה ליחידת המשטרה למאבק בסחר בבני אדם 26 קורבנות המהווים 55% מכלל שורדי הסחר שהוכרו השנה. כמו כן, במהלך שנת 2016 צוות המוקד איתר 49 שורדי סחר בבני אדם אשר הוחזקו במחנות עינויים בסיני. כפי שעולה מעדויותיהם של השורדים וכן מראיות נוספות, הם אולצו לספק שירותים שונים עבור שוביהם ולכן זכאים להכרה כקורבנות סחר בבני אדם. מתוך 49 שורדים, שניים זוהו על ידי צוות המוקד בכלא סהרונים, לאחר תקופת כליאה של למעלה מחמש שנים.
לא כל שורדי הסחר שאיתר המוקד במהלך השנה הוכרו על ידי רשויות המדינה.

עובדות סיעוד ומשק בית בתנאי עבדות: במהלך שנת 2016, המוקד איתר עובדת סיעוד מגיאורגיה ועובדת במשק בית מהפיליפינים אשר הוחזקו בתנאי עבדות בישראל. ביחד עם עובדת חקלאות מתאילנד שאותרה על ידי ארגון קו לעובד הן היו מהגרות העבודה היחידות שנקלטו במקלט “מעגן” לנשים קורבנות סחר. העובדה שבמהלך השנה אותרו רק שלוש שורדות סחר ועבדות מקרב 84,000 מהגרות ומהגרי העבודה המועסקים בישראל כחוק, אינה מעידה על מספרם הנמוך של המועסקים בתנאי עבדות, אלא בעיקר על העדר כל מנגנון ממשלתי לאיתורם של אותם קורבנות.

בניגוד להתקדמות שמפגינה המדינה בתחום ההגנה על שורדי הסחר המעטים שמאותרים ומוכרים מידי שנה, מסתמנת בשנים האחרונות נסיגה מדאיגה בתחום מניעת עבירת הסחר בבני אדם וכן אכיפה על הסוחרים. כך למשל בשנת 2011 בוטלה הדרישה לאשרות כניסה ממדינות חבר העמים שהן מדינות מקור לקורבנות סחר. ביטול הדרישה לאשרה גרם להגעתן הבלתי מבוקרת של תיירות המועסקות בישראל בזנות. באותה שנה גם נסגרה זרוע סער של משטרת ישראל, אשר רשמה הצלחות באכיפת עברות הסחר בבני אדם והותירה אחריה יחידות משטרה שאינן אמונות על הטיפול בתופעה ייחודית זו. כמו כן, בשנת 2016 נכנסו לישראל יותר מ10,000 אוקראינים וגיאורגיים כתיירים והגישו בקשות מקלט. מעורבות של גורמים לא ידועים בגיוס המהגרים ותיאום הגעתם לישראל, דמי התיווך הגבוהים שהם משלמים וההובלה המאורגנת ללשכת רשות ההגירה – כל אלו עלולים להצביע על מידה משמעותית של שליטה של מגייסים או מתווכים. במהלך השנים ממשלת ישראל חזרה והאריכה הסכמי פתיחת שערים לעובדים שמגיעים מתורכיה בהסדרים פוגעניים ולאחרונה אף הרחיבה את ההסכמים כך שיחולו על שש חברות נוספות, חמש מהן מסין, מדינה שידועה כמפרה את זכויות אזרחיה. בנוסף, בסוף שנת 2016 הוחלט במשרד הרווחה על ביטול ביקורי עובדות סוציאליות בבתי מטופלים סיעודיים, ביקורים שאמנם לא התקיימו כסדרם, אך עצם קיומם איפשר לעיתים איתור עובדים המוחזקים בתנאי עבדות.

מהמלצות המוקד:
• על משרדי הממשלה לקבוע יעדים ברורים לצמצום תופעות הסחר והעבדות, יעדים שיכללו מאבק בתופעות שהופכות את המהגרים לפגיעים לסחר ולעבדות: גביית דמי תיווך גבוהים, כבילה למעסיק והיעדר אכיפה יעילה של חוקי העבודה.

• יש לחזור ולהקים את זרוע סער של המשטרה או יחידה משטרתית יעודית זהה לחקירת עבירות החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני אדם.

• על רשות האוכלוסין וההגירה ומשרדי הרווחה והכלכלה לתגבר את הפיקוח היזום בענפים בהם מועסקים מהגרי העבודה, לוודא שזכויותיהם נשמרות כראוי, ולהגביר את האכיפה על מעסיקים פוגעניים.

• יש לוודא שעובדי שירות בתי הסוהר, ממוני ביקורת גבולות ודייני בית הדין ידעו לזהות שורדי סחר כשהם נתקלים בהם ושאותם עובדי ציבור יכירו בכך שהאדם שלפניהם הוא שורד סחר גם באותם מקרים בהם הוא שוהה שלא כדין אף על פי שאין מניעה לגרשו מהמדינה.

לקריאת הדו”ח המלא