לא תמיד יש לי תשובות אבל יש לי אחריות

החודש, באחד מהימים בהם עבדתי בקבלת קהל, הגיע אדם אשר הצהיר מלכתחילה כי אין לו בעיה באשרה.
חשבתי שזה יהיה מקרה פשוט ורגיל שבו אני צריך להסביר שאנו מטפלים רק בנושאי אשרות ומעמד ואם אין לו בעיה באחת מאלו, הרי שאין אנו הכתובת לבעיותיו. התחלתי להסביר לאט שאנחנו לא הכתובת. אבל אז הוא קטע אותי ואמר ברצף: “אתה יודע, אני פה כמעט עשר שנים. אני הולך כל חודשיים לחדש את האשרה ואני אף פעם לא יודע אם בטוח יחדשו לי אותה. אני לא יודע אם יגידו לי מחר שאני צריך לעזוב את הארץ ואני לא מבין איך אפשר להמשיך ככה… איך אני אמור לחשוב על להתחתן ולהקים משפחה אם אני לא יודע אם אני אוכל בכלל להיות פה בעוד חודשיים, אם אני בקושי מצליח להחזיק עכשיו דירה ואני אצטרך, בגיל 40, לגור עם שותפים…”

בעבודה השוטפת שלי בקו החם אני נתקל במקרים קשים יותר או פחות, אבל לרוב העבודה שוטפת אותך. כשהוא התחיל לדבר הבנתי שבעצם אנחנו לא מטפלים רק בנושאי אפשרות ומעמד, שהעבודה שלנו לפעמים היא פשוט להקשיב.
לאחרונה מגיעות הרבה בקשות כאלה, שהן לא עזרה משפטית, או פרה-משפטית,אלא בקשה לעזרה אנושית. בקשה לדבר. חולקים איתי את התחושות, ובעיקר התסכול, של להיות מבקש מקלט בישראל – אי מענה לבקשות המקלט, הלחץ של חוק הפיקדון, הציפייה לצאת מכאן בכל דרך אפשרית.

היום בו יצאתי מקבלת הקהל שהתמלאה בבקשות מהסוג הזה – יצאתי מותש מאי פעם.
התסכול שאין לו מענה וההסבר שחוזר על עצמו – “אני יודע. משרד הפנים לא עונה לאף אחד”

אני גם מכיר את הרצון לשוחח, לשתף. כולם מכירים. לחפש את החבר לדבר כשאנחנו מרגישים שכולם נגדנו. אבל מה אם החבר הוא באותו המצב שלך? שאין לו תשובות לשאלות? ושבאמת יש אנשים שהם נגדך?

אין לי תשובות, אבל כן יש לי אחריות. האחריות שלנו, האזרחים, גדולה מאחריות המשטר כי אנחנו מבינים את העוול, יודעים להצביע עליו ולהגיד שהוא פסול. הממשלה שאנחנו בוחרים מובילה אנשים למפח נפש. אנשים שהעבר שלהם מטיל צל על עתידם. אנחנו חייבים להכיר באחריות הזו לסייע לאדם, כל אדם, במקום בו אנחנו רואים עוולה ואי צדק.

לא קשה למצוא את חוסר הצדק. אם רק נצא החוצה נוכל לראות את המנקה הלובש חולצה זוהרת ועליה כתוב “בשירות עיריית תל-אביב יפו”. היום הוא מרוויח כאלף שקלים פחות ממה שהרוויח לפני חודשיים. כל “פשעו” מסתכם בכך שאינו יהודי. שנאלץ להיכנס לפה שלא כחוק בגלל המצב במדינה שלו. הממשלה מצליחה למצוא הרבה דרכים כדי לשבור את רוחו. לגרש אותו היא לא יכולה. הממשלה יודעת שהלחץ שהיא מטילה עובד. לצערי, זה באמת עובד.

אני מזמין אתכם לקחת ביחד איתי אחריות. היא צריכה להיות שווה לפחות לחוסר האחריות של המדינה.
אם אתם לא בטוחים איך, אתם יכולים להתחיל מפה:

אמיר שמרלינג הוא מתנדב בקו החם